יום שני – שבוע שלישי

1 בספטמבר 2011 at 6:18 AM כתיבת תגובה

חלום:

חלמתי חלום שאני לא זוכר ממנו הרבה, רק זוכר אישה מתולתלת נמצאת לידי וכל מה שאני זוכר זו ההרגשה שאני מרגיש שאני במקום הלא נכון.

 חלום:

חברה שלא ראיתי הרבה זמן (במציאות אני רואה אותה כל הזמן), אנחנו מתחבקות חיבוק ענק, עמוק, אני זוכרת את העיניים הירוקות שלה, בעלה מגיע ואנחנו לא מצרפות אותו לחיבוק…

בהמשך אני רואה את הילדים משחקים, כאילו תמיד היינו שם, כאילו לא עבר בכלל זמן ואז התעוררתי.

 חלום:

4 בבוקר, לא יכולתי לישון, אני חושבת מה אוכל לעשות בחושך, אי אפשר ללכת בחושך, חברה באה אליי ואנחנו יוצאות ביחד. אנחנו מגיעות להתקהלות, פתאום היא מתרחקת, נעלמת לי, מה אעשה עכשיו? אקרא לה? פתאום היא מגיעה עם תספורת יפה וההתרגשות גדולה.

 חלום:

משיהו שבגלל נסיבות מקצועיות שהלכו מאוד לא טוב נהייתה שונאת (זה במציאות), בחלום, היא באה ומנסה להבין את העוול שעשתה. אני מרגישה התקרבות והבנה שמלווה בהקלה.

 מחשבות ואסוציאציות:

נשיות, דפני וסתיו, 2 נשים צעירות, מנהיגות, שונות מאוד אחת מהשנייה.

מה קורה שיש עוד שחקנים? (הבעל שלא נכנס לחיבוק, שאר מנהיגי המחאה…)

הרגשה של תנועה בין חברות חזקה לגורמים מפריעים. גברים – או מפריעים או מרגישים לא במקום. הקול הנשי חזק במחאה, מה זה אומר שהגבר חלש, מרגיש Out of context. האם רואים בחלומות משהו שהולך לקרות?

לא חושבת שגברים מפריעים, אבל יש כאן כמיהה למשהו חיצוני, נקי מכל מה ששוחק בחיים. מחזיר למקום שאין בו קונפליקטים.

הנשים מובילות את המאבק אולי כי הן מרגישות מקופחות, רוצות לתקן ולהשתוות לגברים. דפני וסתיו מרגישות מקופחות? כן דפני נגמר לה החוזה בדירה, לא יכלה להשיג דירה אז ראתה את הקיפוח. האם קשור להיותה אישה?

בחלומות יש הרבה בדידות, כמיהה להיות ביחד, היום עצוב בשדרה, הייתה קודם תחושה של ביחד, היום יותר עצוב, היו הופעות….

 אני רוצה לדבר, יש לי כסף לשכור דירה אבל זה לא יפתור את הבעיה, כשיגמר החוזה אהיה צריך לחפש דירה כי לא יחדש לי, במדינה נורמלית לא זורקים דייר לרחוב, גם פה היה חוק הגנת הדייר, בעל הבית יכול לזרוק דייר. אדם צעיר לא בעיה בשבילו. אני מעדיף לישון ברחובות מאשר להשפיל את עצמי. אני לא רוצה גם לשלם וגם יזרקו אותי. אפילו אצל הירקן בסוף היום אפשר לקחת בחינם מהיקרן את מה שנשאר, עגבנייה ודירה, שניהם מאותו החומר, מהאדמה, עגבנייה אוכלים, דירה מחזירים.

 כל פגישה מישהו בא ומספר על החיים שלו, החיים הבלתי אפשריים, אין להם חלומות, המציאות  מסויטת אז אין חלום. יש מתח בין המספרים חלום לאלו המספרים סיפור, אנחנו עוברים לעמדת הקשבה.

 המחאה התחילה ממשהו רומנטי ובסוף יישארו כאן אלו שאין להם לאן ללכת- יישארו המצוקות האמיתיות.

שיש תחושה שמשהו פה הולך להסתיים, יש צורך לעבור מתחושת האחדות- טשטוש ההבדלים, ולחזור ולהדגיש את ההבדלים- גברים ונשים, חולמים- לא חולמים, מספרים סיפור- מספרים חלום..

 חלום:

לא של לילה, מחנים את האוטו וההורים שאינם חיים יוצאים וצריכים ללכת לכיוון הבית. מחליטים ללכת בדרך מסוימת, יש דרך יותר קצרה, הם מחליטים ללכת בדרך שלהם, אני בוחרת בדרך שאני חושבת שהינה יותר קצרה. אני פוגשת מקומות זרים, חדשים, מוזרים, מגיעה למקום שמזכיר חוף ים, טיילת של תל אביב, מתחילה לשאול אנשים איפה אני, שואלת את עצמי מה קרה? הלכת לאיבוד…מגיעה אל הבת, אל מקום אחר לגמרי..

 חלום:

אנשים שיש להם הרבה כסף יבואו בלילה ויחלקו כסף באוהלים, כולם יקנו בתים… דוד שלי דוד יהיה ראש הממשלה.

 אולי זה השבוע האחרון של השדרה, תנועה שאולי תהייה בין מחאה לתנועה. אני לא רוצה את המעבר הזה כי אז יש גופים, ורשימות, אני לא רוצה שתגמר הרומנטיקה, אני רוצה שנמשיך לפלוש לגן שעשועים לא שירשמו אותנו לפעילות.

אבל הרומנטיקה נגמרת בכל מקרה. המבוגרים לא יודעים לפנות מקום.

 אני רוצה לתת לך (אמא) פתרון לחלום שחלמת: הייתה לך פעם חברה חדשה וכל בני המשפחה הכירו אותה. חשבת שהיא מושלמת, ואז רבתם.

 אולי המחאה נגמרת כי כמו בקבוצה הזו האמורפיות של המחאה הייתה קשה יותר מידיי להכלה.

 אני לא מדבר כי אין לי חלום, אין לי מה להציע כרגע, אני חושב שיש עוצמה בסיפורי החלומות היתר הם מילים ריקות. אין לי מה להציע כרגע.

 כאחת שישבה כאן כמה ערבים הייתי בעמדה שלא היו חלומות, משהו מצריך להעיז, אומץ, חשיפה.

 אם אין חלום אפשר להיזכר בשיר שמתנגן בראש

הזכרות בשיר: הולכים אל הלא נודע, אל הלא נודע…..

שיר: ארץ שנתנו לה אוהביה כל מה שרצו לתת

אני נזכרת בפרק בc מינור במיסה של מוצרט.

 חלום:

מה שהוביל לחלום: סבתא הלכה לגינה ומצאה גמל שלמה, כל המשפחה נסעה והבאתי אותו לקופת חיסכון. יום לפני שנסענו הוא גסס, הייתה לו רגל מתקפלת. בלילה חלמתי שיש אבן של הארי פוטר שמחזירה מתים לחיים . חלמתי שהשתמשתי באבן והוא הפך להיות צעיר. כשקמתי ראיתי שהוא מת.

 חלום שלך מזכיר לי שהייתי ילד גרתי בקרית שלום. אבא ואני היינו הולכים לביצה שהיו לה חיות. היה שם גם גמל שלמה- עזריאלי וגם אילנית. סידרנו מקום בצנצנת. היו גם שלושה צבים. אחד קטן כמו שעון כיס. הם דיברו רק בגרמנית.

קופת החיסכון, דן חסכן גם עבר הפרטה…

כל אחד בבית היה לו דן חסכן. תמיד היו הרבה תקוות, מה לעשות עם המטבעות, תקוות עצומות מה לעשות עם הכסף.

אני הייתי מכניסה את המטבעות לקופה ואז הייתי מוצאת כל מיני דרכים, עם סיכה, להוציא אותם ולבזבז. הייתי מנערת. היה טקס שלם של הכנסת הכסף לקופה ואז בהסתר הייתי מרוקנת אותה. אף פעם הקופה לא התמלאה.

 חלום:

חלמתי שאני יושבת בסלון ומשחקת בipod, זה לפני שהיה לי ipod.

 חלום:

בלילה אפשרו להשאיר את כל החנויות פתוחות. וכל אחד ייקח מה שהוא רוצה. רצתי לחנות כלי כתיבה…..

 חלומות של ילדים, מלאי בהירות ותום, ניקיון. לצד חלומות על הורים שנפטרו. התום והמוות נפגשים. תום-מות (אותם אותיות) האם אפשר לחבר?

חשבתי על פתרונות- או שהממשלה תעביר עכשיו 4-5 חוקים במיידי. או שאלו שיש להם הון יתנו אותו למדינה, כמו ביל גייטס. חשבתי לעצמי מה היה קורה עם בעלי ההון לא היו מתכתשים עם הממשלה, פשוט היו מסכימים לתת את הונם לעם. טוב נו… פה בארץ זה לא יכול לקרות.

אי אפשר לעשות ניהול יפאני עם פועלים מעזה….

 קופת החיסכון שיש בה גמל שלמה.

 

מודעות פרסומת

Entry filed under: Uncategorized.

יום ראשון שבוע שלישי יום שלישי – שבוע שלישי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 4 שכבר עוקבים אחריו

ספטמבר 2011
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

%d בלוגרים אהבו את זה: