יום רביעי – שבוע שלישי 31 אוגוסט 2011

שלש מנחות: אילנה מישאל, דפנה בהט וחגית שחר

19:30 שלש המנחות מתיישבות יחד עם הבת של חגית (בת 11) וגבר צעיר ובלתי מוכר.

דפנה אספה בבוקר עשרה חלומות של דיירי האוהלים בשדרה והסשן מתקיים לסירוגין עם חלומות מוקראים מדיירי השדרה אשר אינם נוכחים פיזית במפגש אלא באמצעות דפנה, ומעט חלומות והרבה אסוציאציות ושאלות של המשתתפים הנוספים.

גבר אחד מצטרף לזמן קצר וגבי בונויט מצטרף אף הוא. שתי נשים מתעניינות מהגדר ועוזבות לאחר כחמש דקות. בשעה 20:15 מתחילים להקרין סרט ב"חצר" לידנו, החבורה המצומצמת (3 נשים ארבעה גברים וילדה) מצטופפים למעגל קטן כדי לשמוע. המפגש מאד אינטימי, זורם, מלא עניין והתעניינות ולא מעט שיחות ושאלות על המתודולוגיה, כשהשאלה המרכזית שעולה היא "איפה המומחים שינתחו את החלומות?"

נרטיב: (רישום מפורט של חולמי השדרה נמצא אצל דפנה)

לאחר הסבר על המשימה שוררת שתיקה, אין חלומות, דפנה מציעה להקריא את החלומות שאספה בבוקר.

חלום 1: גבר שחולם על אקט מיני עם אשה שמחבב שלא מביא אותו לסיפוק, מגיע לסיפוק רק כשמגיעות עוד שתי נשים.

חלום 2- גבר שחולם על אבא שלו שבמציאות נפטר, האבא יושב לידו ואומר לו "אני פה על ידך, אל תדאג"

חלום 3- בחורה צעירה שחולמת שמתקוטטת על גבר זר, במסדרון עובר איש יפני שהיא קוראת לו לעזרה. היפני יורה חץ עם נוזל שפוגע לה בצוואר. היא שולפת את החץ והתוקף משחרר את האחיזה. "אני מבולבלת כי אני לא יודעת אם החץ היה אמור לפגוע בו או בי… התוקף הולך לישון ואני מדברת עם היפני, הוא מדגים לי עם האצבעות תנועה של חיוך ואני מבינה שהוא אומר שהיפנים מחייכים לפני שהם מתים – "סמייל אנד דיי". לחוצה מאד שהולכת למות, מנסה להעיר את החוטף אבל מתייחסים אלי כאילו שאני כבר מתה ואני חושבת שאולי אני צריכה למות בין כה וכה אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי… המחשבות של החולמת בעקבות החלום הוא שכנראה כך נדונו לחיות ואין שום סיכוי לשנות את המציאות…

אסוציאציות הקשורות למוות, לאבא, למניין שבו אומרים קדיש על המת (מניין= עשרה חלומות שדפנה אספה)

אחד המשתתפים חושב בקול רם למה אינו זוכר את החלומות שלו. ההשערות קשורות לפעילות אינטנסיבית של תודעה ואולי הזנחה עקב זה של "המשרד האחורי"

השערות הקשורות לצורך בשליטה, האם החץ בא להעיר או להמית, ששולטים במשהו אחד ממיתים משהו אחר

אסוציאציה הקשורה לחלום הראשון בו היה צורך בשלוש נשים כדי להגיע לסיפוק בעוד שבמעגל יושבות 3 נשים מאפק ושלשה גברים מחוץ לאפק

חלום 4- בחור שפוגש בחורה והם אוכלים בשר למרות שהיא צמחונית

חלום 5- מישהו שובר לחבר שלו את האצבע ה"מורה" בלי שרצה בעצם לפגוע בו.אסוציאציות הקשורות לשוקת שבורה, אצבע שבורה,…

אסוציאציה הקשורה למטפלת של אבא של שרה נתניהו שהתלוננה ששברה את האצבע. "העוזרת שנפגעה…"

חלום של אחד המשתתפים: חלמתי כמה פעמים שילדים קטנים משחקים נפגעים ומקבלים פזילה בעיניים. זה נורא מפחיד אותי שקורה להם משהו רע

חיבורים אסוציאטיביים בין "מורה" ל"פזילה" מה מנסים לעשות שלא נראה? עיסוק בשאלת הדיכוטומיה של המחאה- טובים ורעים, בעלי צרכים וחסרי צרכים, פגיעה לעומת עזרה. המחאה עוזרת לאנשים ופוגעת בממשלה. משהו בסדר שבו יש דיכוטומיה ברורה נשבר במחאה ומעורר הרבה חרדה

אחד המשתתפים מבקש שוב ושוב ש"המומחים" ינתחו ויפענחו את החלומות..

חלום של אחד המשתתפים: "במקום שבו אני עובד יש מזוזה שעשויה מקרמיקה, ויש קלף שיושב בבית. יום אחד ה"בית" נפל ונשבר. בחלום ראיתי את החלק השבור- שלם על הרצפה ואני תוהה איך זה שלא ראיתי את זה כל הזמן. יש לי דיבור עם המזוזה ועם הקלף החשוף.

תגובה לחלום מאד מתרגשת של אחד הגברים על כך שהוא נתן לבן שלו מזוזה מאד מפוארת אבל לא שמו לב שאין בה קלף (מרגיש שהקלף של החולם הקודם הוא הקלף החסר לו…)

תגובות אסוציאטיביות לכך שמה שנשבר בחלום זה ה"בית"

חלום 6 של בחור שגר בשדרה: אני כאן עם אבא שלי ואני חולם שאני מסיים את הלימודים ויוצא לעשות את מה שתמיד חלמתי עליו- מלמד דרמה בבית ספר. אבא שלי בא למופע הסיום שלי ומאד מאד מתרגש.

חלום 7- בחורה שחולמת שאסור במאהל לישון גברים ונשים והיא צריכה לעבור למאהל רק של נשים. לא ברור למה יש את ההפרדה הזאת. החבר שלי ישן עם עוד 2 חברים על מזרון. בסוף חברה שלי באה ואנחנו הולכות למחנה אחר שבו אפשר להיות גם גברים.

חלום 8- אשה מספרת על חרגול מאוריגמי שהביאה לאחותה במתנה. אין לה איפה לשים אותו ולכן היא משאירה אותו אצלה. כשהאחות באה לקחת את החרגול היא לא רוצה לתת.

הבת של חגית משתפת בחלום שחלמה לקראת תחילת שנת הלימודים שבו היא נפגשת עם הילדה אותה תחנוך מכתה א והן כותבות משאלות לשנה הקרובה.

דיונים רבים עם שניים מהמשתתפים על המתודולוגיה והצורך במומחים שיסבירו את פשר החלומות…

לסיכום:תמות חוזרות: דברים מפחידים, מאיימים שמסכנים את המשך הקיום,אבות מצילים ומחזקים, צורך ב"תגבור" כדי להצליח להגיע לסיפוק, צורך בהסבר, בפירוש, בתרגום, במומחים שיודעים את הדרך…. פחד מפזילה ומפגיעה לא מכוונת

 רשמה: חגית שחר

יום שלישי – שבוע שלישי

בעבודה

יום שני – שבוע שלישי

חלום:

חלמתי חלום שאני לא זוכר ממנו הרבה, רק זוכר אישה מתולתלת נמצאת לידי וכל מה שאני זוכר זו ההרגשה שאני מרגיש שאני במקום הלא נכון.

 חלום:

חברה שלא ראיתי הרבה זמן (במציאות אני רואה אותה כל הזמן), אנחנו מתחבקות חיבוק ענק, עמוק, אני זוכרת את העיניים הירוקות שלה, בעלה מגיע ואנחנו לא מצרפות אותו לחיבוק…

בהמשך אני רואה את הילדים משחקים, כאילו תמיד היינו שם, כאילו לא עבר בכלל זמן ואז התעוררתי.

 חלום:

4 בבוקר, לא יכולתי לישון, אני חושבת מה אוכל לעשות בחושך, אי אפשר ללכת בחושך, חברה באה אליי ואנחנו יוצאות ביחד. אנחנו מגיעות להתקהלות, פתאום היא מתרחקת, נעלמת לי, מה אעשה עכשיו? אקרא לה? פתאום היא מגיעה עם תספורת יפה וההתרגשות גדולה.

 חלום:

משיהו שבגלל נסיבות מקצועיות שהלכו מאוד לא טוב נהייתה שונאת (זה במציאות), בחלום, היא באה ומנסה להבין את העוול שעשתה. אני מרגישה התקרבות והבנה שמלווה בהקלה.

 מחשבות ואסוציאציות:

נשיות, דפני וסתיו, 2 נשים צעירות, מנהיגות, שונות מאוד אחת מהשנייה.

מה קורה שיש עוד שחקנים? (הבעל שלא נכנס לחיבוק, שאר מנהיגי המחאה…)

הרגשה של תנועה בין חברות חזקה לגורמים מפריעים. גברים – או מפריעים או מרגישים לא במקום. הקול הנשי חזק במחאה, מה זה אומר שהגבר חלש, מרגיש Out of context. האם רואים בחלומות משהו שהולך לקרות?

לא חושבת שגברים מפריעים, אבל יש כאן כמיהה למשהו חיצוני, נקי מכל מה ששוחק בחיים. מחזיר למקום שאין בו קונפליקטים.

הנשים מובילות את המאבק אולי כי הן מרגישות מקופחות, רוצות לתקן ולהשתוות לגברים. דפני וסתיו מרגישות מקופחות? כן דפני נגמר לה החוזה בדירה, לא יכלה להשיג דירה אז ראתה את הקיפוח. האם קשור להיותה אישה?

בחלומות יש הרבה בדידות, כמיהה להיות ביחד, היום עצוב בשדרה, הייתה קודם תחושה של ביחד, היום יותר עצוב, היו הופעות….

 אני רוצה לדבר, יש לי כסף לשכור דירה אבל זה לא יפתור את הבעיה, כשיגמר החוזה אהיה צריך לחפש דירה כי לא יחדש לי, במדינה נורמלית לא זורקים דייר לרחוב, גם פה היה חוק הגנת הדייר, בעל הבית יכול לזרוק דייר. אדם צעיר לא בעיה בשבילו. אני מעדיף לישון ברחובות מאשר להשפיל את עצמי. אני לא רוצה גם לשלם וגם יזרקו אותי. אפילו אצל הירקן בסוף היום אפשר לקחת בחינם מהיקרן את מה שנשאר, עגבנייה ודירה, שניהם מאותו החומר, מהאדמה, עגבנייה אוכלים, דירה מחזירים.

 כל פגישה מישהו בא ומספר על החיים שלו, החיים הבלתי אפשריים, אין להם חלומות, המציאות  מסויטת אז אין חלום. יש מתח בין המספרים חלום לאלו המספרים סיפור, אנחנו עוברים לעמדת הקשבה.

 המחאה התחילה ממשהו רומנטי ובסוף יישארו כאן אלו שאין להם לאן ללכת- יישארו המצוקות האמיתיות.

שיש תחושה שמשהו פה הולך להסתיים, יש צורך לעבור מתחושת האחדות- טשטוש ההבדלים, ולחזור ולהדגיש את ההבדלים- גברים ונשים, חולמים- לא חולמים, מספרים סיפור- מספרים חלום..

 חלום:

לא של לילה, מחנים את האוטו וההורים שאינם חיים יוצאים וצריכים ללכת לכיוון הבית. מחליטים ללכת בדרך מסוימת, יש דרך יותר קצרה, הם מחליטים ללכת בדרך שלהם, אני בוחרת בדרך שאני חושבת שהינה יותר קצרה. אני פוגשת מקומות זרים, חדשים, מוזרים, מגיעה למקום שמזכיר חוף ים, טיילת של תל אביב, מתחילה לשאול אנשים איפה אני, שואלת את עצמי מה קרה? הלכת לאיבוד…מגיעה אל הבת, אל מקום אחר לגמרי..

 חלום:

אנשים שיש להם הרבה כסף יבואו בלילה ויחלקו כסף באוהלים, כולם יקנו בתים… דוד שלי דוד יהיה ראש הממשלה.

 אולי זה השבוע האחרון של השדרה, תנועה שאולי תהייה בין מחאה לתנועה. אני לא רוצה את המעבר הזה כי אז יש גופים, ורשימות, אני לא רוצה שתגמר הרומנטיקה, אני רוצה שנמשיך לפלוש לגן שעשועים לא שירשמו אותנו לפעילות.

אבל הרומנטיקה נגמרת בכל מקרה. המבוגרים לא יודעים לפנות מקום.

 אני רוצה לתת לך (אמא) פתרון לחלום שחלמת: הייתה לך פעם חברה חדשה וכל בני המשפחה הכירו אותה. חשבת שהיא מושלמת, ואז רבתם.

 אולי המחאה נגמרת כי כמו בקבוצה הזו האמורפיות של המחאה הייתה קשה יותר מידיי להכלה.

 אני לא מדבר כי אין לי חלום, אין לי מה להציע כרגע, אני חושב שיש עוצמה בסיפורי החלומות היתר הם מילים ריקות. אין לי מה להציע כרגע.

 כאחת שישבה כאן כמה ערבים הייתי בעמדה שלא היו חלומות, משהו מצריך להעיז, אומץ, חשיפה.

 אם אין חלום אפשר להיזכר בשיר שמתנגן בראש

הזכרות בשיר: הולכים אל הלא נודע, אל הלא נודע…..

שיר: ארץ שנתנו לה אוהביה כל מה שרצו לתת

אני נזכרת בפרק בc מינור במיסה של מוצרט.

 חלום:

מה שהוביל לחלום: סבתא הלכה לגינה ומצאה גמל שלמה, כל המשפחה נסעה והבאתי אותו לקופת חיסכון. יום לפני שנסענו הוא גסס, הייתה לו רגל מתקפלת. בלילה חלמתי שיש אבן של הארי פוטר שמחזירה מתים לחיים . חלמתי שהשתמשתי באבן והוא הפך להיות צעיר. כשקמתי ראיתי שהוא מת.

 חלום שלך מזכיר לי שהייתי ילד גרתי בקרית שלום. אבא ואני היינו הולכים לביצה שהיו לה חיות. היה שם גם גמל שלמה- עזריאלי וגם אילנית. סידרנו מקום בצנצנת. היו גם שלושה צבים. אחד קטן כמו שעון כיס. הם דיברו רק בגרמנית.

קופת החיסכון, דן חסכן גם עבר הפרטה…

כל אחד בבית היה לו דן חסכן. תמיד היו הרבה תקוות, מה לעשות עם המטבעות, תקוות עצומות מה לעשות עם הכסף.

אני הייתי מכניסה את המטבעות לקופה ואז הייתי מוצאת כל מיני דרכים, עם סיכה, להוציא אותם ולבזבז. הייתי מנערת. היה טקס שלם של הכנסת הכסף לקופה ואז בהסתר הייתי מרוקנת אותה. אף פעם הקופה לא התמלאה.

 חלום:

חלמתי שאני יושבת בסלון ומשחקת בipod, זה לפני שהיה לי ipod.

 חלום:

בלילה אפשרו להשאיר את כל החנויות פתוחות. וכל אחד ייקח מה שהוא רוצה. רצתי לחנות כלי כתיבה…..

 חלומות של ילדים, מלאי בהירות ותום, ניקיון. לצד חלומות על הורים שנפטרו. התום והמוות נפגשים. תום-מות (אותם אותיות) האם אפשר לחבר?

חשבתי על פתרונות- או שהממשלה תעביר עכשיו 4-5 חוקים במיידי. או שאלו שיש להם הון יתנו אותו למדינה, כמו ביל גייטס. חשבתי לעצמי מה היה קורה עם בעלי ההון לא היו מתכתשים עם הממשלה, פשוט היו מסכימים לתת את הונם לעם. טוב נו… פה בארץ זה לא יכול לקרות.

אי אפשר לעשות ניהול יפאני עם פועלים מעזה….

 קופת החיסכון שיש בה גמל שלמה.

 

יום ראשון שבוע שלישי

בעבודה