שבוע שני – סיכום שבועי

30 באוגוסט 2011 at 5:23 AM כתיבת תגובה

יוסי – נמשיך באותו רצף, אני מזמין את כל מי שלקח חלק כמשתתף או בתפקיד לומר מה זה היה בשבילו, או מה אירע, איזה מן מחשבות עלו…

רונית – מחשבה על התחלות והמשכים. אני הייתי פה אתמול פעם ראשונה, הרגשתי מעבר גדול בין משהו שהיה בהתחלה "פותח" ובהמשך נעשה מאוד "סוגר".

אני רוסו, אני לא מאפק, שמעתי פסימיות בסיבוב האחרון. לבקש – זה משהו שבתרבות שלנו זה נורא קשה, זה נתפס כחולשה, אגו וכולי… אימנתי לאחרונה רב שהתלונן בערב חנוכה שלא מצליח לגייס מספיק תרומות. אמרתי לו תבקש, תנסה… זה לא בשבילך זה בשביל הקהילה. אמרתי לו תנסה, זה שיעורי הבית. הוא הלך והתחיל עם הרב small talk והתברר שהוא רוצה לתרום ואין לו לאן לתרום. בסוף התהליך הוא תרם לקהילה של הרב הזה סכום גדול ועוד שמח כי הרבי איפשר לו עשיית מצווה…

שובית – אני מרגישה לא טוב כ"כ היום וכשנאמר כאן "התחלות והמשכים" אני שמעתי "שחלות ואשכים"… בד"כ בקבוצה כזו היחסים בין גברים ונשים נורא תופסים מקום… כאן אני לא מרגישה את העניין הג'נדריאלי, אולי יש קצת פחות גברים אך הם כן תורמים חלומות עשירים…

שימי – אני חששתי שהתהליך יהפוך פה לדינמיקה של קבוצה… אולם כאן, המטרה ליצור מרחב ושהחלומות יוכלו לאפשר להסתכל פנימה והחוצה. איך ממשיכים לעשות זאת למרות ההפרעות מבחוץ ומבפנים – נשים גברים וכו'. אני עסוקה לאן אנו הולכים עם זה הלאה, האם יש לנו תפקיד לקחת ולהביא את הלידות והזרעים האלה הלאה? הרעיון המקורי היה שנהיה, ושנחלום יחד ושכל יום ילד עוד מחשבות.

 מלי – הרהורים על "יש הורים או אין" חיים או מתים, נעדרים או נרצחים [רצח רבין בעת שניסה לערוך שינוי עולה לי כעת…] חשתי אכזבה על הקושי שהיה כאן במחצית הראשונה אך לבסוף היה פתרון – נמצאו מצברים, שיתוף פעולה, ומנהיגים/הורים, נשים וגברים.

 זוהר – נחתתי מארה"ב, הלכתי לישון רק בתשע בבוקר חשבתי על רעידת האדמה שהייתה שם, מעמד הביניים – נושא שמאוד עולה שם, מבחינתי הישיבה הזו – זה מאוד מחבר ומשמעותי!

אסתי – אני נשארת מחוברת למה שאתה [פסים] אמרת – שניגשת למאהל וביקשת… דיאלוג! הבנתי שאתה סיפרת להם על מה קורה כאן, לי נדמה שהם נתנו את הכבוד למה שקורה כאן…

טלי – אני נשארת עם מה שנאמר לגבי הקשר בין החוץ והפנים – כמו שיוסי אמר כשאין מיקרופון אין קשר בין החוץ ובין הפנים. הבת שלי אמרה כשהייתה בתחילת השבוע באיזה מפגש כאן " אמא היה נורא קשה לשבת כאן כי אנשים אמרו משהו ואף אחד לא דיבר אליהם – נשארו עם הבדידות והיו צריכים ללכת עם זה הביתה, ככה אתם תמיד עובדים?

יוסי – אני מוכרח לומר שאני מרגיש קצת יותר יעיל מאשר רומנטיקן באירוע הזה

[מתחיל סרט שמקשה שוב על הדיבור והתקשורת] אני הלכתי גם אל האנשים וניהלתי איתם דיאלוג – תגידו לי, מאיפה אתם לוקחים חשמל? אחד מהם החל לומר- יותר טוב שלא תדע והשני אמר לו שתוק. זה פחות טוב מהדיאלוג שלך… האם יש לנו מה ללמוד מהסשן הזה? דיברו אלי דברים שרוסו אמר – ארגונים ללא ארגון זה בסה"כ ארגון שמסתיר את פעיליו.

[הסרט נורא מפריע]

חנה – שפות. האם אנו פותחים? או שמים תוויות…

ג'ודי – מתייחסת ליוסי – תימה של תחושת מנהיגות של הורים יחד עם פחד, געגוע למשהו יותר חזק, מה זה ארגון ללא מנהיגים…

גלעד – עניין הדיאלוג. מצד אחד אני לא אופטימי, מצד שני, – הצטברות של דיאלוג. לגבי החלומות קראתי חלק ממה שנכתב, יש משהו בחשיפה של תחלואים או צרכים, קשה מאוד אולי להכיל את כל הדברים שיוצאים החוצה…

לעניין הפיגועים – יש צימאון לאחר כ"כ הרבה מלחמות שמשהו יותר יומיומי יבוא לידי ביטוי. סטטוס ותחרות – גם במנהיגות המאבק. נערה שחולמת על המוות של אמא – משאלה להרוג את המנהיגות.

[ברקע – מוסיקה מזרחית/ערבית, תופים, הפגנה, שוב קשה מאוד להאזין]

ליאורה – הייתי פה 3 פעמים. לקחתי לעצמי החלטה לא להיות מעודכנת ע"י אמצעי התקשורת כדי שלא תהיה לי דעה/חוויה מותווית מראש. כל ערב יצאתי עם איזושהי תחושה מאוד חזקה ושונה – עצובה, תחושת מוות, התרוממות רוח ונפעמות… בדיעבד, ראיתי שזה מתאים עם הנתונים שהתפרסמו בתקשורת.

[אנו 26 כעת…]

ארגון הוא מצב שקשור באנשים. מחאה היא תהליך שקשור באנשים, זהו תהליך שינוי שהולך קצת קדימה וקצת אחורה, תלוי באנשים, לא בדיוק משוואה מתמטית.

יוסי – באופן רגיל אני לא נוהג לקשור מנהיגות עם דיאלוג. האם יש פה משהו חדש? האם המטריקס מדבר שאיזשהו אופן שהוא לא דיבר קודם? לחילופין – האם אנו נותנים לעצמנו להתנדנד על הגלים ולהסיק משהו על זרמי הים?

 שובית – במהלך השבוע עלתה התימה של עירום ובושה ומבוכה. וזה קשור למה שאתה אומר כי זה לא רגיל שהמילה דיאלוג באה עם המילה מנהיגות.

עירום – מי זה בכלל מעיז לדבר מגובה העיניים עם מנהיגים…

 קצוצה – אופטימיות. משהו נורא קשה לנהל את המאבק הזה תוך כדי מלחמה.

תחושה סיזיפית שצריך לנקות את החרא הזה כ"ז.

 שימי – נושא הילדים. תימה שחזרה השבוע בכל מיני אופנים. מה התפקיד של הילדים? בנוגע למחאה הזו – הילדים פתחו בה, הובילו אותה. או, ילדים כשמשאירים אותם לבד בסוף מנצלים אותם, משתמשים בהם. ועוד – איפה נמצאת החוכמה, התבונה, אצל מישהו? או במקום של שיתוף פעולה – תימה שיוצאת כנגד המבנה ההיררכי – התבונה והחוכמה נמצאות אצל כולם! כשיש מפגש מוצאים את התבונה.

 רונית – בהקשר של ארגונים ללא מבנה מאמר של פרימן על ארגונים פמיניסטיים – מדבר על ארגונים שניסו לבטל את המבנה והתוצאה היא עריצות מסוג אחר – עליתות מקבלות כוח.

אני עסוקה בחשיבה על אפק – העליתות של אפק והאם זה פותח אופציות חדשות או שזו אותה גברת בשינוי אדרת…

 יוסי – שתי מחשבות – באים לארגון ללא מבנה ושואלים מי מנהל אתכם ויש אחד שעונה – האדם הזה הוא כמובן המנהיג. בתהליך – דפני ליף היא זאת שכאילו נמצאת במן דיבור ישיר עם האנשים.

 רוסו – ארגון ללא ארגון – כותב העבודה הוא אבי שניידר מהמכללה למנהל. דיאלוג זה החלפת דיעות כשאין דיעה אחת נכונה יותר מדיעה אחרת וזה מצב חדש במדינת ישראל ואנו חלק ממנה.

 ליאורה [מגיבה לקצוצה]  – אמרת שמאוד קשה לנהל את המאבק הזה כשיש מלחמה – גם מאבק זו מילה מלחמתית.

 חנה – שאלת המנהיג הנסתר… השאלה היא מה התחושה של המונהגים, חירות או תלות?

 טלי – עוד תימה – הדיאלוג בין הצעירים לבין המבוגרים

[כעת מגיע צעיר ומבקש שאנו ננמיך הפעם…]

אני זוכרת ערב שהיה דכדוך נוראי ובא זה שדיבר שהוא עובר ומפריח את השממה, והתמלאו באופטימיות – איזה תפקיד חשוב בדיאלוג – ניסיון חיים עם פסימיות.

הצעירים הם מונהגים אחרים – הם לא מחכים לרשות, הרבה פחות צייתנים.

 יוסי – נסיים בעוד חמש דקות, מזמין את המנחים לדבר על ההנחייה, פרופ' קפלן?

אורן – שימי אמרה שצריך ליצור רצף, ונעשינו 4 מנחים. אני איבדתי את הקול שלי.

הרגשתי כמו בגואה – מוסיקה ששומעים ברקע וזה נותן הרבה השראה. הרגשתי שאין לי פה קול קונקרטית. כל הגברים התרכזו בחלק הזה… אולי כן היה משהו ג'נדריאלי…

 יוסי – תנודות קיצוניות בבורסה של מצב הרוח הלאומי. היום עלינו… היום התייאשנו… אחרי רוח הנכאים של אתמול אני אכתוב סיכום שישנה את המצב הזה…

אני מוכרח לומר שאם יש משהו שאני יכול להציע מבחינת מקצועיות זה שאני לא חושב שאנחנו צריכים להתנדנד[מבחינת אמון/דבקות התמדה בתהליך]…

אני חושב שיש כוח עצום מפתיע להקשיב לחלומות, אפילו לא לפרש. אנשים מהסביבה באים – למידה גדולה שלי – שהפעילות הזו הייתה מתה מזמן אלמלא הכריזה! היא הצליחה למצוא דרך להישמע. קוסם לי במיוחד האפשרות שהחלומות הם ערוץ שהוא לא המחשבות הסטריאוטיפיות שלנו.

 

כתובת האימייל של מטה המאבק הינה: rothschildinfocenterj14@gmail.com

הוזמנו להיות בקשר הדדי עימם, לעדכן פעילויות ולהזמין משתתפים.

 

מודעות פרסומת

Entry filed under: Uncategorized.

יום חמישי – שבוע שני יום ראשון, שבוע שלישי בשדרה: ההיית או חלמתי חלום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 4 שכבר עוקבים אחריו

אוגוסט 2011
א ב ג ד ה ו ש
    ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

%d בלוגרים אהבו את זה: