יום ג' פעמיים כי טוב

25 באוגוסט 2011 at 7:50 PM כתיבת תגובה

מנחים: גבי שובית ומלי (שרשמה).

הכנות מקדימות:

בשבע ועשרה גבי מוכן כבר עם המגה-פון והמחצלת, מספר נרות והשלט.

מספר אנשים שאינם חברי אפק כבר נאספים וממתינים לפתיחה.

בעצת גליה אני מזמינה במגה פון עוברי אורח נוספים להיאסף ולהצטרף למפגש.

גליה מגיעה יחד איתי ומתאכזבת לראות כי השלטים שהכינה בהשקעה רבה עם חברתה רותי שהיא מעצבת גרפית – נעלמו. היא חושבת להכין עוד אך מה אם ייעלמו שוב? זה שעות של עבודה… אני נורא מצטערת על השקעה טובה שירדה לטמיון…

 פתיחת המפגש:

שובית מסבירה – אנחנו באפק מתעניינים בתהליכים לא מודעים בחברה… אתם מוזמנים לשתף בחלומות שחלמתם בלילה…

בלונדית עם כלבה גולדן – היה לי חלום שכן קשור לתקופה "…אני הולכת בחלומי מטיילת עם הכלבה שלי, ואני רואה בהליכתי שער מעניין. אני עוברת דרכו ורואה /קולטת – בתים יפים כמו בלונדון, עיצוב יפה.. אני רואה המון שמחה… רחובות נקיים. אני חושבת בחלום וואו זה מדהים, מה זה הארץ שלנו? הכל נקי ויש המון סגנונות… אני מגיעה למקום ורואה מדשאה ענקית, בריכה ואנשים שמחים".

גל' – לפני כשבועיים חלמתי חלום, הייתי בטוחה שהוא כבר נעלם אך נוכחתי שלא הצלחתי להפטר ממנו. בחלום שני רופאים. האחת אישה ג'ינג'ית, חשבתי שזו רופאת המשפחה שלי ואני זוכרת שאמרתי לה: תשמעי, אני לא יודעת, נורא רזיתי בזמן האחרון אני אמנם עובדת על זה, אך אני בכ"ז מודאגת. הרופאה – זה קשור לכבד. אח"כ אני אצל רופא גבר – הוא מסתכל ואומר ברור שזה בכבד. תסתכלי ותראי – כנראה שיש לך סרטן כבד ובבת אחת צץ לו זיכרון של חברה שנפטרה כתוצאה מסרטן הכבד זה מכבר.

ש' – חלמתי ביום א' שאני מגיעה לחברים טובים ואני מורידה את כל הבגדים ומתהלכת כך וזה די בסדר, אך לאט-לאט באים עוד אנשים ואז אני פתאום מתבוששת אך ממשיכה ללכת עירומה. אני גם כורעת עירומה ומדברת עם מישהו, אך מרגישה שזה לא בסדר.. אני מתחילה לחפש ולחפש את בגדי אך לא מוצאת אותם…

משתתף צעיר – חלמתי חלום דומה – אני בבית, יוצא משירותים, עירום כביום היוולדי, מוצא את עצמי ברחוב, נכנס לשירותים כימיים, יוצא וממשיך ללכת. לא זוכר הרגשה של אי נוחות כלשהי.

ש' – הבת שלי כתבה סדרה בטלוויזיה, אפידורל שמה ובסקץ' הראשון  – גבר ואישה הולכים ברחוב בשדרות רוטשילד. הגבר עירום לגמרי ושתי בנות פוגשות אותם. עומדים כמה דקות ומדברים.

משתתף מבוגר – אני חושב על שיטה לחלום שני מספרים בלוטו. בראיונות שהיו עם אנשים שזכו שאלו אותם איך ניחשו והם השיבו שחלמו את המספרים בלילה. בגיל 16 רציתי לחלום שאני עם בחורה והצלחתי… הייתי שולט בחלומות שלי. היום אני רק חולם על הצרות שלי וכבר לא מצליח לשלוט על מה אני רוצה לחלום. אני מאמין שכל אחד יכול להזמין חלום ולחלום על מה שהוא רוצה. בן 22 חלמתי ארבעה מספרים בלוטו. שלחתי את זה ובאמת הם יצאו – אמרתי לעצמי וואו זה באמת אפשרי. לא מזמן חלמתי שאני בתוך ארמון. הגנה של הגוף העירה אותי – תפסתי את עצמי שני בתוך חלום והתעוררתי.

בחלום אחר – ראיתי ממולי בחור שקוראים לו שחר, הוא אוהב להמר על מספר 0. ראיתי את הבחור הזה בחלום ואמרתי לעצמי שאולי אני אנצל את ההזדמנות הזו ששלחו אותו מהשמיים שיאמר מספרים. אמרתי לו מהר תגיד מספרים… [שובית מפסיקה אותו].

משתתפת מבוגרת – אני מאוד רוצה לחלום את אחותי, את אבא שלי, ואני לא מצליחה… אני לפעמים חולמת שאני לא שולטת באוטו, או באופניים… שאני נוסעת עליהם ולא שולטת… או שאני חולמת על נחשים. אני חולמת כנראה על דברים שאני מפחדת מהם… חלומות אחרים אני לא זוכרת כלום.

ש' – אבא שלי מת לפני 31 שנה, לא הצלחתי לחלום עליו למרות שכ"כ רציתי… עד שפעם אחת, לאחר מדיטציה כן הגיע חלום עליו וזה היה מאוד נעים. אני נורא מבינה את התשוקה לחלום על מישהו אהוב.

ג' – אני מוצא את עצמי הרבה פעמים חושב על הורי – מה היו אומרים על זה, על מה שקורה פה במדינה… הדבר הזה שפתאום הפשיט את המדינה. שאלתי חבר'ה מהדור של הילדים שלי למה זה לא קרה עד עכשיו – כי התביישנו לומר שאנחנו לא מסתדרים… שאנחנו מאכזבים את עצמנו.

משתתף מבוגר שדיבר על הלוטו קודם – עפ"י הדת כך הבנתי, הנפטר צריך לקבל רשות מהאוטוריטה כדי להיכנס לחלום של קרוביו. את אימי ז"ל ראיתי בחלום עם כתר יהלומים. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם בתבונה רבה. בגיל 16 השתכרתי בחתונה, אח שלי לקח אותי משם והביא אותי הביתה וזרק אותי על המיטה… השלפוחית התמלאה ורצתה שאלך לשירותים אך הייתי שיכור ולא יכולתי לקום. הגוף, המוח, רואים שאני נמצא בבעיה, נתן לי לחלום שאני קם והולך לשירותים ובינתיים אני עושה במיטה, מבסוט…

אישה בחולצה פרחונית – אני מתחברת לרעיון ההגנה. כשיש לחצים, הלחץ יצא והופיע פה. יש את מה שצריך כשיש לחץ כזה. מקום חולה שצריך להתרוקן… אז זה קורה, למרות כל הציוויים…

[מחשבה שעולה בי – toilet training  רק שהמחאה לא תהפוך לאקט הנלעג/החסר אונים/חסר ישע/חסר הצלחה של השתנה במיטה ותו לא…]

 שי' – רצתי נורא כי יש לי חלום. ואתמול הייתי פה ולא היה לי חלום אז רציתי לשתף אתכם.

משתתף לידה – רצת להביא אותו…

שי' – אני בכנסת, כומר, ילדה בת 10, הכומר רוצה שהילדה תיכנס פנימה כדי להביא אינפ'. ברק לא מרשה! הכומר מבקש משי' שתגניב/תעביר מפתח לילדה וכך תתגנב פנימה. שי' אכן עושה כך ואז ליברמן יוצא כועס נורא – מי זאת הילדה שנכנסה, מי נתן לה רשות? שי' מנסה להסביר לו בהרגשה שיש לה את הבשורה – זה לא חשוב מי הילדה היא לא עשתה כל רע, חשוב מה היא מייצגת! אך ליברמן אינו מתרצה ואומר מה זו מבלבלת את המוח.

המשתתף – טוב שרצת!

של' – חלום מלפני 10 ימים – התכנסות נשים – תלמידה לשעבר ארגנה – אנו חבורת נשים בחלום שעסוקות בטקסטיל, יצירה. כ"א עסוקה עם הבד שלה סביב ברכות ואיחולים. מסתובבים שם עוד כל מיני אנשים. אני זוכרת מהחלום רק את ההשפעה של הדור הצעיר – תלמידה שיזמנה והתכנסנו אצלה בבית…

[שקט למספר רגעים מאפשר להכיר כי ברקע מתנגנת מוסיקה רקע תמידית, בהרמוניה כמעין ליווי ערב לדברים הנאמרים, כאילו במאי תכנן והתאים את התווים והמקצב לדוברים ולתכנים…]

ג' – אסוציאציה – אולי הילדים באמת יודעים יותר טוב מאיתנו. ואולי קשה לנו לעכל את זה שהילדה בת ה- 10 יודעת יותר טוב מאיתנו מה קורה.

אני פתאום נזכר בשיר של בוב דילן שמספר שסיפר חלום אצל הפסיכולוג שלו. בחלום הייתה מלחמת עולם והוא התחבא בביוב ויצא ורואה שהוא האדם האחרון שנשאר בעולם הזה. למרבה הפלא, הפסיכולוג אומר – היה לי אותו חלום, ובחלום שלי, אני הוא זה שנשארתי אחרון…

אישה לבושה לבן – האסוציאציה בגדי המלך החדשים. הילד שהוא זה הרואה שהמלך הוא עירום.

בחורה יפה – פונה אל שי' – היו שלוש דמויות בחלומך: את, ועוד שתי דמויות שמייצגות משהו – הילדה לעומת השרים. גל המחאה הזה שקם ומחלחל אט אט כמה קשה לנו לקום ולעשות מה שידענו כשהיינו קטנים. לצרוח אבל עם התחשבות בזולת ב"הורים". לנסות לא להקשיב ל"לא" הזה שמפריע לילדה בת ה- 10 להיכנס. להקשיב ל- כן כן הזה.

ש' – פונה אל שי' – בעצם בגדת! את בכנסת ישראל ובכ"ז העברת מפתח!

כולם מספידים את המחאה בגלל מה שיורד מהשמיים: קאסמים, גשם… עדיין מלא פה איפה שאמרו שנעלמו… פגשתי את דפני ליף ודב חנין.

מתולתלת – התחברתי בחלום לכומר כדמות שעזרה לך לעזור לילדה. מי זה הכומר? אולי שאיפה לדמות שאיננה פה במתחם הזה. שמתי לב שהוא לא היה רב… אולי הוא לא קיים בעם שלנו…

הפרחונית עוזבת אותנו ואומרת תודה רבה לכם.

ג' – החלום הראשון היה על לונדון כאילו ששם הבתים יפים. חנוך לווין בשירו כתב – הייאוש יותר נוח בלונדון, אך אולי זה כבר לא נכון… וחשבתי, העירום הזה – עירום, סרטן – כשמתפשטים רואים דברים יפים ומרגישים לרגע נוח אך רואים גם דברים לא יפים – מחלות, פסולת… איך מחזיקים את שני הדברים יחד.

מתולתלת – החלום והסיוט בלונדון – בלילה שרפו ובזזו וביום במטאטא מנקים באצטלה של עזרה הדדית.

לפתע צעיר עירום למחצה נכנס פנימה למתחם ומתיישב על המחצלת. הוא מבקש רשות לומר כמה דברים. שלום אנשים, שמעתי מה אתם מדברים ורציתי לשאול, האם אתם מאמינים באנרגיות? אם כן, יש מה לדבר, אם לא – אין. האם אתם מאמינים שהכוח המניע עולם זה אהבה של בורא כלפי הבריאה. מדע זה כלי שעוזר לנו לגלות חוקים של המתכנת הראשוני: מערכת השמש, שביל הזהב [פליטת פה…] האדם פעם נלחם בכוח וכיום סומך על התחכום יותר. מתחילה אבולוציה רוחנית, תרבותית.

ג' – האם אתה חולם חלומות? כלומר, כשאתה ישן?

שי' – אני מאמינה שהחלומות שאנחנו חולמים בלילה יכולים לספר לנו משהו על היום.

העירום למחצה ניאות לספר – אני עומד בחלומי בקצה של בריכה, עם מים בצבע טורקיז בוהק, זוהרים, אבל ברור לי שזה ים כלומר, מאגר מים טבעי. מי שמלווה אות, החבר שלי שנמצא איתי בחלום, אומר שהתחושה שזה לא על כדור הארץ. חבר אומר – תסתכל בתוך המים. אני מסתכל ורואה ציפור – יפה מאוד, והוא [הציפור] יוצא ממים לאוויר וממשיך לעוף באוויר…

 Review

ג' – המון חלומות פתאום, בניגוד ליומיים האחרונים… שירותים, מים זוהרים, עירום, לונדון…

ש' – העושר הזה הוא התרסה כנגד הניסיון להשתיק את המחאה על רקע האלימות.

הצעיר העירום למחצה- זה עם ישראל במיטבו, אוהלי ישראל…

מתולתלת – גם בלונדון קיוו לגשם שיכבה את האש של המחאה.

שניים חדשים נכנסים כעת פנימה –

גל' – שפע החלומות היום מאוד מעודד. הראשונה שנכנסה עם הכלב אמרה אני לא חולמת והיא דווקא הייתה הראשונה שהביאה חלום. על משהו חלומי – משאלה – האם יכול להתגשם? חוט של תקווה.

העירום למחצה – תסתפקו בזה שמוח תמיד צודק. מוח של בן אדם בודד אנושי מוגבל. אל תסתפקו בידיעה שהמוח שלכם יודע הכל – זה יעשה פלאים.

מי שנכנס לאחרונה – החלום שלי היה שלא יהיו יותר חלומות. שהחלום יהפוך למציאות, שיהיה בית, שיהיה טוב. אני אדם ריאליסטי, אני חושב שהחברה שלנו עדיין לא בשלה להפוך את החלומות למציאות.

ג' וגל' שואלים אותו יחד האם הוא חולם בלילה… במקביל חוזרת אלינו הנערה היפה…

שי' – אני מודה שאני נורא שמחה שבאתי היום, כי אתמול יצאתי מפה מיואשת.

מישהי – …משהו נשרף, יש ריח שרוף…חלב הנרות והאש יוצרים שני חורים במחצלת…

שי' – האם אתמול הייאוש שייך לתהליך או שהיה באמת ייאוש?

מישהו – כשמשהו מאורגן, ממוסד, מציאותי, הוא הרבה פחות כיף. אני מקווה שאוהל המנהלה יעסוק במציאות, לתרגם למשהו מציאותי.

ג' – אתמול – מי שדיבר על כך שבונה ערוגה וזורע זרעים… חשבתי שהחלומות האלה הם כמו זרעים. עד עכשיו זו הייתה המחאה של הצעירים, אני רוצה להרגיש שותף – אולי אנחנו המבוגרים גם אחראיים באופן כלשהו למה שקרה. הייתי רוצה שהילדים יחלמו והמבוגר יעזור להגשים.

[מאוד התרגשתי לשמוע כשהוא אמר את דבריו אלה…]

הלבנה – מנסים כ"ז להפריד פוליטיקה ובחלום שלך – פונה אל שי' – נכנסת פוליטיקה. אנו כ"ז מפרידים בין בחוץ ומה שקורה פה – אולי צריך למצוא דרך לחבר כדי שזה ימשך …

מתולתלת – המבוגרים היה להם תפקיד. הכומר לחץ בנושא המפתח. ברק וליברמן כעסו. הילדה – ללא עמדה. לא ברור שהיא תעשה מעשה.

של' – הדמויות הכוסות הן דמויות בריאליה, בפוליטיקה המציאותית.

שי' – שלא נשתמש בילדים, כי אין להם דעה והם יכולים להיסחף.

ג' – מסיים, יום ג' פעמיים כי טוב… מזמין למפגש מחר.

הערת סיום –

תחילה, קבלו התנצלותי על כך שרשמי מגיעים אליכם באיחור של יממה…

זאת מכיוון שאנו להזכירכם בשלהי אוגוסט, חודש הזוי למדי לדידי, שכן, נוסף על היותי "צעירה" הכורעת תחת מעמסת הפרנסה והטיפוס התמידי במתלול המרוץ לפילוס פיסה זעירה של "מקום מקצועי", התווספו לכך חופשת שלושת ילדי ממסגרותיהם, ודד-ליין של מאמר בנושא envy שעלי לשלח בדחיפות. עניינים אלו יחד עם עומס החום אכן מעלים את אוגוסט הנוכחי ואת מה שקורה מסביב למדרגת "הזוי באמת".

כן, אכן קשה לצעירים, המאבק על פיסת מקום זעירה הוא אכזרי [כמו בארץ גזוריה האכזרית שבה מי שלא ממציא משהו שעוד לא הומצא לפניו אחת דינו… ארץ שהוזכרה בחלומות של יום רביעי] ויתכן כי כפל התפקידים שלי – היותי הן בצוות המנחים והן צעירה שיש לה הרבה על מה למחות – לא איפשר לי למצוא/לקחת מקום ורבלי ישיר בשיח אתמול של יום שלישי, הערב הראשון בו הצטרפתי לפעילות אפק של חלומות בשדרה.

בכל מקרה, רציתי לומר כעת, כי התהליך היה לי מרתק, ואני מאוד שמחה על התרחשותו ועל היותי חלק פעיל בו. אני שולחת לכם כל מה שהצלחתי לאסוף, ביסודיות מה, כדרכי בקודש…

כתבה: מלי סולן

מודעות פרסומת

Entry filed under: Uncategorized.

יום שני שבוע שני: היה לי חלום והוא עבר? יום רביעי שבוע שני – על מבוכה ובושה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 4 שכבר עוקבים אחריו

אוגוסט 2011
א ב ג ד ה ו ש
    ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

%d בלוגרים אהבו את זה: