שבוע ראשון: סיכום

24 באוגוסט 2011 at 5:06 AM כתיבת תגובה

בעקבות המפגש התקיים דיון ערני בתימות שעלו השבוע, בתחושות שליוו את המשתתפים בתפקידיהם השונים (כמשתתפים ומנחים) וכן במטרה של האירוע, בהערכת הישגיו וכו'.

לא אוכל לפרט את כל ההערות החשובות שעלו

אציין רק זאת:

ניתן היה לזהות תהליך מקביל בין הדיון בפעילות לבין הדיון המתקיים בקרב פעילי המחאה: כיצד לשמור על הפעילות מפני הזדהמות פוליטית.

הדיון מתנהל על רקע הפיגוע כמו גם על רקע מעשה  כשל בו הייתי מעורב. ממייל שהפיץ את דבר הפעילות בחברה האנליטית, נשמט לצערי השיוך של שלושה חברים שהזכרתי – לאפק.

ברי כי ציון של כל שם שהוא עלול לגרום לתחושות של הדרה בקרב אנשים או ארגונים שלא הוזכרו. ראוי להזכיר כי חברי ארגונים רבים (כגון מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מכון טריאסט-שריג, עמותת ב"סוד שיח" וכן עוברים ושבים ששיוכם המוסדי והארגוני אינו מוכר לנו – נוטלים חלק בפעילות. העלבון, הכעס ותחושות של כפיות טובה העכירו במידת מה  את האווירה היום, אך לא פגמו להתרשמותי, בנכונות ובמוטיבציה להמשיך את הפעילות בשבוע הבא.

האנלוגיה לתהליכים פוליטיים בקרב פעילי המחאה ברורים.

 עלתה שאלה עד כמה הדיון הפומבי מאפשר חשיבה רצינית באמצעות הכלים שלנו?

עמדתי היא כי לא מדובר רק בנכונות של אנשי מקצוע מיומנים בכלים של טביסטוק ואפק לרדת אל העם אלא בניסיון לחשוף את כלינו בפומבי ולקיים למידה הדדית עם הציבור לגבי האפקטיביות ויעילות השימוש בהם.

ולבסוף הבהרה: ככל שהדברים נוגעים לי אני רואה את הפעילות כפרויקט שתחילתו ביוזמה של  חברי אפק – ולא הממסד הפורמאלי של אפק (שביקש להימנע מהזדהות פוליטית כזו או אחרת). מזווית הראיה שלי ש.היא זו שפנתה אלי ואני נטלתי את 'לפיד היוזמה', ויחד עם גרעין ראשוני של פעילים בחרנו מתחם, הבאנו מחצלת, פנסים, נרות, מגבר וכן הלאה. ברי לחלוטין שהארגון שהיה in my mind הוא אפק. ברי לחלוטין שמבלעדי ההתגייסות של חברי אפק להנחיה ולהפקת האירוע, השבוע הזה לא היה יוצא לדרכו. ברי שהנהלת אפק הממוסדת פעלה בזריזות וביעילות ומתוך היענות נדיבה ונלהבת ליוזמה – הן בפתיחת דף פייסבוק, הן במימון נדיב ומיידי של המגבר והעמדת רשת ההפצה של הדוא"ל לרשות הפעילות. אף על פי כן אני סבור שבאופן אנלוגי לתהליך המחאה היוזמה הזו מונעת מלמטה כלפי מעלה ולא להיפך. אנחנו זנב שמכשכש בכלב. מציע מאוד שחברים נוספים גם מארגונים אחרים ייטלו חלק בהנחיה, בהנחה שהפרויקט ימשיך.

איך סיכמה הילדה המקסימה בת הארבע, הלבושה לבן, שהתיישבה במעגל והקשיבה רוב קשב משך שעה ארוכה: "למה כולם מסתכלים עלי"?

הוצע לה שכולנו היינו רוצים שיראו אותנו.

ולבסוף:

ככל שהדברים נוגעים אלי – אני ממשיך

 כתב: יוסי טריאסט

מודעות פרסומת

Entry filed under: Uncategorized.

חלומות מיום חמישי סיכום מחאתי לשבוע הראשון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 4 שכבר עוקבים אחריו

אוגוסט 2011
א ב ג ד ה ו ש
    ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

%d בלוגרים אהבו את זה: