18 באוגוסט 2011 – מפגש חמישי

21 באוגוסט 2011 at 12:24 PM כתיבת תגובה

לפני שעה קלה הסתיים המפגש החמישי של מפגש ההקשבה לחלומות. מפגש סוף-השבוע הראשון נחתם בסשן פומבי של דיון שקיימו מנחי השבוע ומשתתפים סביב השאלה "מה נהיה לנו פה?" מה ניתן ללמוד– אם בכלל – מרצפי החלומות?

סישן החלימה היה סואן עם תנודות במצבי הרוח. שוב היו כשלושים (באומד) משתתפים כעשרים וחמישה מהם נכנסו פנימה אחרים נותרו בחוץ כשחלקם מגיבים בערנות לחלומות ולשיחה. גם בסישן הרוויו נטל חלק מספר מצומצם של עוברי אורח וכ – 10 ממנחי השבוע.

איני מסוגל לתת דיווח שיטתי של התימות שעלו (בין היתר כי דעתי מוסחת בקביעות לסוגיות של מסגרת וגבולות).

מספר נושאים נראו כתימות עקביות למדי:

הכלות, הלבנות, הטהורות, המתלכלכות כמו כלת המחאה הנחשבת יפה כל עוד אינה "מתלכלכת" בפוליטיקה. עובר אורח שהצטרף אמר על כך: סליחה – אבל איני מסכים עם הגברת. חשוב שהמלוכלך יתגלה כך שנוכל להכיר אותו, להכיר בו ולעשות איתו משהו.

הפוליטיזציה כזיהום החלימה הופיעה שוב שוב בעקשנות ראויה לציון.

היא חלחלה גם אל תוך הדיון המסכם סביב השאלה עד כמה מדובר בפעילות של אפק או של חברים מאפק (מה שמשאיר את המוסדות הפורמאליים של אפק ברקע).

הקושי להחזיק רצף חלימה. שוב ושוב התערבבו בשיחה אסוציאציות ואג'נדות פוליטיות. הדבר בלט במיוחד על רקע המציאות הקשה של  הפיגוע שכמו העירה את החולמים משנתם אל תוך התרחשות טראומטית.

ההיפוך האירוני של מציאות וחלום: אישה שהצטרפה נזכרה ברצח רבין ונשאה נאום משיחי הזוי על רדיפת ישו שכמו רבין ניסה להשכין שלום ונרדף ונרצח… וכן הלאה. האירוניה של המצב הייתה לטעמי בכך שסיפור הכרוניקה המוכרת והטריוויאלית של הכיבוש ( לא היה פרט אחד בדבריה שלא היה מעוגן בכרוניקה העיתונאית של אותם ימים לרבות פירוט חזון השלום של רבין) קבלה נופך של נאום משיחי- נוצרי הזוי.

הערות פוליטיות משמאל המפה "גרשו" באופן מיידי כמה מן המשתתפים שנקבצו מן הרחוב ועזבו.

נטייה בלתי ניתנת לריסון  של "אנחנוניזציה" עקשנית. משפטים המתחילים ב"אנחנו"  (כביכול מתוך הנחה מוטעית בעליל ש"אנחנו" הזה הוא בעל זהות המוכרת לכולם), הפניה השמית של חברי קבוצת "האין" בדברם אחד עם השני, הדירה כל מי ששמו אינו מוכר לרוב הנוכחים. כך גם ההנחה שניתן לדבר על אפק בשדרה בלי להבהיר למי שאינו אפק מהו אפק, הניסיון של משתתפת מ"בסוד שיח" לדווח על פעילות של הארגון – כל אלו היו דוגמאות ברורות לתחושות כעס, עלבון והדרה שהולידו צורך להגן על "ארגון הבית" ותחושות של כפויות טובה לאותם חברים שתרמו תרומה קריטית להתקיימות המפגשים ולא הוזכרו או זכו להכרה על תרומתם בכתב או בעל פה.

חלום מקסים על קרנף המשתכשך להנאתו במי חוף תל-אביב הרדודים הוליד אסוציאציה על ההנאה מן ההתקרנפות שפקדה את החברה הישראלית עד לפרוץ המחאה.

דרשה מטיפנית ניתנה שוב על ידי אותו משתתף לבוש כחרדי שהגיע גם אתמול.

מצב הרוח התנדנד בין תחושה שיש לעודד את הפעילות לבין תחושות של תסכול ודיכאון.

כתב: יוסי טריאסט

מודעות פרסומת

Entry filed under: Uncategorized.

17 באוגוסט 2011 – מפגש רביעי חלומות מיום חמישי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 4 שכבר עוקבים אחריו

אוגוסט 2011
א ב ג ד ה ו ש
    ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

%d בלוגרים אהבו את זה: