16 באוגוסט 2011: חולמים בצבעים – יום שלישי פעמיים כי טוב

21 באוגוסט 2011 at 12:16 PM כתיבת תגובה

איש בחולצה אדומה, במבטא צרפתי, יושב על סוס נדנדה קפיצי ירוק ופותח את השעה-

"חלמתי שאני רואה כוכבים מנצנצים…הבטתי למטה ורואה: כל ארץ אמריקה מוארת יפה."

אחר כך, לא יודע איפה הייתי ופתאום אני רואה שלוש חיות מפחידות, מנסות להתנפל עלי…אחת אני יכול , אבל שלוש…רצתי על הגדר וככה התחמקתי מהם."

מ' מאפק- " חלמתי חלום מוזר. לא הבנתי איך הגעתי לתקופה. חלמתי שחזרנו לגור בארה"ב, בבולטימור, היו שם המון ישראלים.הבן הקטן שלי, שהשתחרר מהצבא לפני שבוע.. מגוייס עכשיו לצבא ארה"ב. זה צבא הרבה יותר אכזרי…לא בקונטקסט של אפגניסטן…משהו כמו רוסיה.

אנחנו צריכים לחזור לארץ והוא נשאר בצבא..אנחנו משאירים אותו שם"

האיש בחולצה האדומה , ספק אומר ספק שואל:

יש קשר בין החלומות.

ש' המנחה- חלמתי  שאני עומדת בראש ההר , מצעד של כלות יורדות ממנו. אני מתלהבת ויורדת אחריהם, משהו שואל: מי הזמין אותך לפה. המון אנשים ושלטים גדולים, לא מרגישה שייכת.

האיש באדום: איך ידעת שהם כלות?

ש' – הם לבשו לבן.

נכנס לגינה איש  – עם חולצה כתומה תיק אדום-

ד' מאפק – מנחה:  שמעתי ארה"ב בשני חלומות. ההרגשה שלי שיש משהו יותר גדול ממני . משהו שאני משועבד לו.

האיש הכתום אומר:

חלום או חזון? חלום ממש מהלילה.?. בשני הבקרים האחרונים לא היו לי כל כך…ללכת עוד אחורה?

טוב אספר לכם: התעוררתי לפני שבוע שבועיים עם חלום שאני בא לבקר את אמי( שנפטרה לפני שנה) וכדי לבקר אותה אני צריך לעבור בברכת מים גדולה ואז התעוררתי."

בחור צעיר עם חולצה שחורה ותלתלים נכנס למתחם.

הרעש גובר כל כך, בסמוך ,מצד אחד נדב אייל, עיתונאי, פותח בהרצאה בקול מוגבר היטב.

מן הצד השני, תזמורת מנגנת בעוצמה.

ש' קוראת בחוזקה, מתוך מערכת ההגברה החדשה, הכל-כך סימפטית, של אפק-

אני נזכרת במרטין לותר קינג:

I have a dream

האיש הכתום אומר-

היה לי חלום מוזר, נמסר לידי נשק, ואני יורה באנשים מארה"ב

ד' מאפק: אני תקוע בעניין ארה"ב. שואלים אותי אם הייתי בוודסטוק. והאסוציאציה שלי לחלומות האלה שאני נמצא בשנות השישים עם אנרגיה של התקופה.

חברת אפק נכנסת למתחם והאיש הכתום אומר לה:

מספרים פה חלומות.

ןהאיש האדום מוסיף:

זהו שלושה חלומות ..אנשים לא חולמים…

אדם מבוגר, נכנס מציג עצמו כערבי מהצפון, מבקש תרומה..עזרה

אנשים מציעים לו לחלום אתנו

והוא אומר: מי שחולה לא חולם….והולך.

ס' מאפק מנחה: הגבולות נפרצים מכל הכיוונים.

י' –  מחזיר אותנו לארה"ב וודסטוק, פונה אל הבחור הצעיר המתולתל, סתור השער ויפה תואר:

חזרת מחו"ל היום.

כן עונה הבחור נחתי לפני שעה וחצי. פתאום הרגשתי משהו לגבי הארץ הזאת. משהו שלא

הרגשתי קודם. אם אני גר איפשהו, זה בברלין.הייתי אנטי ישראל. פתאום הכל נראה לי לא סופי…לא סופני. אני מדבר על תקווה… נקודת אור.

מחשיך,

ס' מדליקה נרות.

ש' בשמלה שחורה:

אני מרגישה שהדור שלכם משתבח. פוטנציאל תקווה ואמונה זה הכח החזק שלכם.

האיש הכתום עוזב.

קול ההרצאה המתחרה מתחזק, מדברים שם על " המטריקס הוא אשליה של חופש כלכלי"…

אחד המנחים אומר משהו על הקושי להגיע אל הזקנים- הברכה מפריעה…קשה להגיע גם אל הכלות…

נכנסת אישה למתחם-

חיפשתי אתכם…. סוף סוף מצאתי. אין לי כרגע חלום.באתי לחפש ולא ראיתי.

י' מאפק- כל כך נעים לדעת שמישהו מחפש אותנו….ושמח כשמוצא.

משהי מאפק מעירה- חשבתי האם יהיה טוב עם מגפון… הוא מציל אותנו

האישה החדשה מספרת:

אני מחפשת חלומות, אולי התהליך שלי כאן  בשדרה יהיה למצוא את החלומות שלי.

ד' המנחה-

האסוציאציה שלי עם הרמקול, מזכירה חוויה כשאתה צועק בחלום ולא מקשיבים לך. מרגיש שהאווירה כאן נותנת רמקול בקריאה לעבר הממשלה.

הנער המתולתל ששב מחו"ל אומר:

הייתי לא בטוח לגבי הנגינה שלי.כשאני מנגן עם מגבר קל לי יותר. הווליום מחפר על הטעויות..אנשים מעדיפים לשמוע רעש יותר מאשר דיוק.

אדם חובש כיפה נכנס למתחם.

ס' המנחה-כשהדלקתי את הנרות נזכרתי ברצח רבין…אולי חסר לנו אבא.

מישהי מעירה שמרגש אותה שלמרות הרעש הנוראי בכל זאת יש כאן קבוצה של אנשים שמקשיבה

אחד לשני.

הבחור מחו"ל אומר- שם אם מישהו לא רוצה צבא, לא תואר שלא נותן כלום… זה מקובל. לא מפריע ללמוד בגיל 30 פלוס, ולגור אם שותפים בגיל 40. פתאום אני חושב שגם כאן זה אפשרי.

ש' מוסיפה שהחלום עם הכלות מתחיל בכך שהיא מגלה ששתי החצאיות האהובות עליה, הוורודה והחאקי, מוכתמות בכתמים. כתמים שקשה למצוא….

משהו אומר שאנחנו אולי מנסים לברוח ממה שמכתים אותנו- חוסר הצדק. המחאה הלבנה.

י' מדגיש שנושא הצבעים חוזר על עצמו. מזכיר את תחילת המפגש של יום ראשון. הפרפר הלבן והפרפרים הצבעוניים.

משהי מעירה על הצבעים של החולצות בקבוצה…. על הרגשות הצבעוניים שפורצים בשדרה

ואולי על תחושה שהדשא של השכן לא ממש ירוק יותר.

מישהי מציעה שאולי עכשיו, אחרי 15 שנה, מתחילים להתאושש מרצח רבין.

מתעוררת שוב תקווה.

משהי נזכרת בשיר שאבא לימד אותה-

Then you will be a man

ועל להיות מנצ'…

כתבה: יעל שרוני

מודעות פרסומת

Entry filed under: Uncategorized.

מפגש שלישי 16 באוגוסט 2011 17 באוגוסט 2011 – מפגש רביעי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 4 שכבר עוקבים אחריו

אוגוסט 2011
א ב ג ד ה ו ש
    ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

%d בלוגרים אהבו את זה: